המחשבון משווה שלושה תרחישים לאותה תקופה וסכום: (א) הלוואה רגילה מהבנק - החיסכון ממשיך לצבור תשואה, ומנגד משלמים ריבית לבנק; (ב) הלוואה נגד החיסכון (קרן השתלמות/גמל) - אותה הגיון, אבל בריבית נמוכה בהרבה; (ג) משיכה מהחיסכון - אין ריבית אבל מאבדים את התשואה העתידית ומשלמים מס/קנס אם רלוונטי. כדי להשוות בצורה הוגנת אנחנו מחשבים את ההון הנטו בסוף התקופה בכל תרחיש - בתרחיש המשיכה מניחים שהסכום שהייתם משלמים כהחזר חודשי מושקע בעצמו באותה תשואה, כך שכל התרחישים משווים את אותה "יכולת הוצאה".

אובדן התשואה שווה להפרש בין השווי העתידי של הסכום שנמשך לפי התשואה השנתית שהזנתם, לבין הסכום המקורי: A × ((1+r)^n − 1). לדוגמה, משיכה של 100,000 ₪ לחמש שנים בתשואה 6% שנתית = אובדן של כ-34,000 ₪.

המחשבון מניח תשואה ודאית וקבועה - במציאות התשואה בשוק תנודתית. אם אתם מסתמכים על החיסכון כרשת ביטחון קצרת-טווח, אם ההלוואה תכביד על התזרים החודשי, או אם מדובר בסכום שלא תצליחו להחזיר בנוחות- שיקולי תזרים וסיכון עשויים לגבור על החישוב ה"חשבונאי".

קרן השתלמות נזילה (אחרי 6 שנים או לצרכי השתלמות) - ניתן למשוך ללא מס. משיכה שלא כדין מפנסיה\קרן השתלמות\קופת גמל מחויבת בדרך כלל במס של כ-35%. גמל להשקעה - פטורה ממס רק בפרישה (במשיכת קצבה), אחרת- מס רווחי הון על הרווח. יש להזין בשדה המס את השיעור הרלוונטי למצבכם.

הלוואה נגד קרן השתלמות היא לרוב בריבית נמוכה משמעותית (פריים ± מעט), והכסף בקרן ממשיך לצבור תשואה - לכן ברוב המקרים היא עדיפה על משיכה. המחשבון הזה מתאים בדיוק למצב כזה: הזינו את ריבית ההלוואה של הבנק ואת תשואת הקרן, וראו אם הפער משתלם.