ריבית דריבית היא מנגנון שבו הריבית שהצטברה מתווספת לקרן - וההפקדה הבאה צוברת ריבית גם על הריבית הקודמת. לאורך זמן, זה יוצר אפקט של צמיחה מעריכית שהופך חיסכון קטן ועקבי לסכום משמעותי.

במסלול נומינלי (מס 15%): המדינה גובה מס על כל שקל נוסף שנצבר בחשבון. זה אומר שגם אם הרווח שלכם רק "פיצה" על יוקר המחיה והמדד - אתם עדיין תשלמו עליו מס. במצב של אינפלציה גבוהה, המס הזה עלול "לאכול" לכם חלק מהקרן המקורית.

במסלול ריאלי (מס 25%): המס אמנם גבוה יותר, אך הוא חל רק על הרווח האמיתי שנוצר מעבר לעליית המדד. כל החלק ברווח שנועד רק לשמור על ערך הכסף מול האינפלציה פטור ממס לחלוטין.

המחשבון מחשב את שיעור האינפלציה שבו שני המסלולים שווים. מעל נקודה זו, המסלול הריאלי עדיף; מתחתיה, המסלול הנומינלי עדיף. הנוסחה המשוערת: נקודת שיווי משקל ≈ 40% מהריבית.

רווח ריאלי הוא הרווח שמעל האינפלציה. אם הרווחתם 3% ריבית והאינפלציה הייתה 3%, הרווח הריאלי הוא 0 - לא הרווחתם יותר מכוח הקנייה. בפיקדון צמוד מדד, המס חל רק על הרווח שמעל הצמדה, לכן בתנאים אלה לא תשלמו מס כלל.

התוצאות הן להמחשה בלבד ומבוססות על הנחות קבועות (ריבית קבועה לאורך כל התקופה). בשוק ההון התשואה משתנה משנה לשנה. מומלץ להתייעץ עם בעל רישיון לפני קבלת החלטת השקעה.

אם ההכנסה שלכם צפויה לעלות עם השנים, סביר שתוכלו להפקיד יותר. הגדרה של 3% עלייה שנתית תעלה את ההפקדה החודשית ב-3% בכל תחילת שנה - מה שמשפר משמעותית את התוצאה הסופית.